כולנו גדלנו על הסיפור על הילד ההולנדי שתקע את האצבע בחור הסכר והציל את ארצו. לא יכולתי שלא לחשוב עליו כשנסענו על כביש A7 הסלול על סכר אפסלואידייק (Afsluitdijk). הסכר העצום, הבנוי בין ים ואדן (Wadden) בצפון לימת אייסלמיר (Ijsselmeer) בדרום – אינו רק מתקן הנדסי רב עוצמה המגן על הולנד מפני שיטפונות. הוא גם מחבר בין מחוז פריזלנד (Friesland) לצפון המדינה, וגם משמש כמסלול לטיולי אופניים, דרך להולכי רגל, אזור נופש ימי ומקום קינון למגוון של ציפורים. כשנוסעים על ה-7A העובר בתוך הים ממש, מבינים שאלוהים אולי ברא את העולם, אבל ההולנדים בראו את הולנד.

מאת: גליה גוטמן – גלובס

את החופשה המשפחתית שלנו בהולנד החלטנו לבלות הרחק ממאות אלפי התיירים המציפים בקיץ את אטרקציות התיירות המפורסמות של המדינה. כך מצאנו את עצמנו בהרכב של שלושה דורות – סבתא, סבא, אמא, אבא, ושני נכדים, בן 12 ובת 9 – על הכביש המיוחד הזה בדרכנו ל- Natuurdorp Suyderooh Landal, כפר הנופש הכי צפוני של הולנד. הדרך עוברת בצד שדות, חוות, כבשים ופרות. זוהי הולנד החקלאית, הכפרית, המוארת בגוונים שמזכירים ציור הולנדי.

במטבח של כלבי הים

כפר הנופש עצמו נראה כמו שומר מסך ירוק ומיוער. יש בו יחידות מאובזרות למשפחות ולכל יחידה מזח עץ פרטי על גדת תעלה עם ברווזים וברבורים. קשה לדמיין סצנה שלווה ורגועה מזאת. הכול פשוט וצנוע, ובלי "הפעלות" מיותרות. הילדים מיד פשטו על הגשר עם קורות העץ, ועל הרפסודה עם החבלים שאותם צריך למשוך בכוח הידיים כדי להגיע מגדה לגדה, האומגה, מגרש הטניס (בתשלום נפרד), המבוך המשעשע ובמיוחד על הטרמפולינה הקופצנית שפועלת על לחץ אוויר.

ניצלנו את הקרבה לחרונינגן (Groningen) כדי לבקר בעיר הצפונית הזאת, שמוצפת באלפי סטודנטים על אופניים, וכמובן שטיפסנו על Martinitoren, המגדל האייקוני שגובהו 97 מטר והוא מזמן מבט יפה על העיר ועל סביבותיה. העיר החביבה הזאת, על רחובותיה, גשריה המתרוממים, בתי הסירה עם הגינות, וילונות התחרה ורמזורי האופניים שלה, הייתה היכרות בזק עם הולנד שבה נבלה את עשרת הימים הבאים.

בשער מרכז השיקום והמחקר Zeehondencreche Lenie 't Hart (באנגלית Seal Rehabilitation and Research Center – SRRC), השוכן לחופו של ים ואדן, עומד הכן אמבולנס היוצא למשימה כל אימת שכלב ים נמצא בסכנה. אל המרכז המיוחד הזה, הממוקם בעיירה הקטנה פיטרבורן (Pieterburen) שבצפון חבל חרונינגן, מובאים כלבי ים שנפצעו מספינות חולפות בים ואדן, ולעיתים גם גורים עם חבל טבור שלא נשר עדיין, שהופרדו מאימותיהם בשל סיבות שונות, מרשתות דייגים ועד ספורט ימי לסוגיו.

בכל זמן נתון שוהים במרכז כ-40 "פציינטים", והמסירות של העובדים, חלקם מתנדבים, נוגעת ללב. הם אוספים חלקי רשתות הצפות בים ועלולות לסכן את כלבי הים, ו"מניקים" את הגורים הקטנטנים בתערובת של דגים טחונים, מים ושמן, שכן אין דרך לחקות את חלב האם המכיל באופן טבעי כ-50% שומן. בהמשך, מאכילים אותם באוכל מוצק, ואחרי כשלושה חודשים הם מוחזרים לחופש, אל הים.

בכל שנה מגיעים כ-150 אלף מבקרים למרכז, שאחת ממטרותיו החשובות היא להגביר את המודעות לסכנות האורבות לכלבי הים החיים בים הצפוני. באולם הקולנוע שבמקום מוקרנים סרטים תיעודיים, ועובדי המקום מדריכים את המבקרים, עורכים סיורים בין הבריכות הטיפוליות ומעניקים הסברים ותובנות על חייהם של כלבי הים. המבקרים, בני כל הגילים, מוזמנים למטבח של כלבי הים, שם הם יכולים לצפות מקרוב בהאכלתם.

הילדים מוזמנים גם לפעילויות שונות הקשורות לכלבי הים. "הם הקבוצה החשובה ביותר", אמרה לנו אחת המדריכות, "כי הם אלה שיקבעו את עתיד חיי הבר הימיים בצפון הולנד".

טיפוס הרים מישורי

הליכה על קרקעית ים ואדן היא אחת מהחוויות היותר ייחודיות ומפתיעות המזומנות למי שמטייל בצפון הולנד. בהולנדית זה נקרא wadlopen (באנגלית mud flat hiking), ובשל הקושי הגופני הכרוך בכך, הפעילות הזו זכתה לכינוי "טיפוס הרים מישורי" (Horizontal Mountaineering). ההליכה מתבצעת בזמן השפל, כשפני הים רדודים ומאפשרים חצייה בחרבה. מדובר בהליכה על קרקע חולית ובוצית, לעיתים בשקעים שבהם המים מגיעים עד גובה הברכיים, המותניים והחזה, כשאתם מוקפים רק בים, חול ורוח ומצוידים בכושר טוב וקצת רוח הרפתקנית.

נפגשנו עם המדריך בעיירה פיטרבורן, ואחרי כמה דקות של נסיעה מצאנו את עצמנו על דייק גבוה עם עשב ירוק ופרות. המדריך, הולנדי מסוקס ומצויד במוט עץ ארוך, לא האריך בהסברים ויצאנו לדרך. לולא הקרחת שעיטרה את ראשו, אפשר היה לטעות בו שהוא משה רבנו המוליך את העם בים סוף. בעוד כמה שעות תתרחש הגאות וגובה המים יעלה בשני מטרים וחצי, לכן חייבים מדריך. לא רק שמאבדים מהר מאוד כיוון, אלא כדאי מאוד שיהיה מישהו שמכיר היטב את זמני הגאות והשפל.

ירדנו מהדייק לתוך הבוץ הטובעני של קרקעית הים הצפוני. אין מצב ללכת על הקרקעית בלי זוג נעלי הליכה מצוינות ושרוכים שקשורים חזק, אחרת הנעליים יישארו תקועות בבוץ. זה חלקלק, פיכסי ומשעשע. ככל שהעמקנו, הגענו לחול יותר נקי ופחות טובעני והצעידה נעשתה נהדרת ממש.

השפל הוא זמן נפלא לערוך היכרות עם בעלי החיים המיוחדים של הים הצפוני. צעדנו בין מאות סרטנים קטנים וגדולים וצדפות שכל הזמן השפריצו כלפי מעלה מים בשלוקים קטנים. ככה זה כשאתה גומע שישה ליטרים מים ביום. כל צדפה משריצה כ-4,000 ביצים בשנה, שמהן שורדות רק כ-120. מי שחוגג על הצדפות הם הברווזים. הם בולעים אותן בשלמותן בזוגות, בבטן פנימה הן מתנגשות ומתפצחות, והתוכן נשאר. את הצדף עצמו הברווז יורק החוצה.

מעלינו התעופפו שחפים ועופות ים שונים. ראינו כלבי ים – אמא וגור על תלולית חול, ובמרחק מה מאיתנו "עגנה" ספינת מפרשים על שרטון בציפייה לגאות. זו הייתה הליכה שונה מכל מה שהכרנו. המראה היה הזוי.

כ-20 אלף איש בשנה מתנסים בספורט הזה, רובם ככולם מבוגרים. הילדים היחידים בקבוצה היו שלנו, שעמדו באתגר טוב יותר מהגדולים.

משפחה על שני גלגלים

אל תחשבו שלא לקחנו אותם לאפטלינג (Efteling), פארק השעשועים מספר 1 בהולנד ואחד הפופולריים בעולם. יחסית לפארקי דיסני הראוותניים והממוסחרים, אפילו נהנינו. אבל ביקרנו גם בפארקים מסוג אחר, שבהם הילדים מתנסים בפעילות גופנית על אמת, כמו למשל רכיבה על אופניים בפארק הלאומי דה הוחה וולופה ((De Hoge Veluwe.

הפארק, שנוסד בתחילת המאה ה-20 על-ידי זוג תעשיינים אמידים, אנטון והלן קרולר-מילר (Kroller-Muller), הוא כיום אחת משמורות הטבע הגדולות במדינה. הוא משתרע על כ-55 קמ"ר של טבע ונופים מגוונים, משטחי אדמה המכוסים שיחים נמוכים ויערות ועד דיונות חול מפתיעות על תקן של "סוואנה הולנדית". טיילנו כאן בדרך הכי הולנדית שיש, על אופניים.

הרעיון העומד ביסודו של הפארק אדיר: מחנים את המכונית בחניון ומיד בכניסה עומדים לרשות המבקרים מאות זוגות אופניים לבנים לכל גודל ולכל גיל. כל מבקר מצטייד במפה עם מסלולי האופניים בפארק, ויוצא לדרך. הרכיבה בצוותא הייתה חגיגת גיבוש משפחתית. במקום לשבת במכונית מאחור, לשאול כל רגע אם כבר הגענו ולריב כדי לשעשע את עצמם, נתנו לילדים להוביל, וכך הם הפכו לחלק הפעיל והיוזם בצוות.

גם העובדה שירד גשם דק לא הרתיעה אותם. מצוידים במעילי גשם הם הכריזו ש"אף אחד לא עשוי מסוכר", וכך רכבנו במשך כמה שעות של צחוקים ותחרויות, בלי רכבות הרים, בלי פאן מוכתב. לא נדיר לפגוש כאן תוך כדי טיול מין או שניים של צבי, כבש הבר וציפורים שונות. אם אתם חובבי אמנות (ובלי ילדים), מוזיאון Kroller-Muller שהוא חלק בלתי נפרד מהפארק, מחזיק את אוסף ואן גוך השני בגודלו אחרי מוזיאון ואן גוך באמסטרדם, ושכיות של ציירים כמו קלוד מונה, פיקאסו ומונדריאן, וגן פסלים מהגדולים באירופה.

עוד פארק כיפי לילדים ובעל עניין גם לגדולים הוא המוזיאון הפתוח Openluchtmuseum הנמצא באזור מיוער ליד העיר ארנהם (Arnhem). אפשר לבלות בו יום שלם בתנאי שלא יורד גשם, ויש בו בתים עתיקים ומשוחזרים ממחוזות שונים בהולנד, חווה עם בתי מלאכה, משחקי ילדים ומתקנים נושנים, אופני פני-פרת'ינג שהיו להיט במאה ה-19, חשמלית משוחזרת מ-1929, טחנות רוח, מכבסה, מרכז כפר עם מאפייה, מבשלת בירה ומפעל לעיבוד זרעי פשתים – כולם מוצגים כפי שהיו בהולנד של פעם, וניתן ללמוד מהם לא מעט על התנאים שעיצבו את הרוח ההולנדית.

ונציה של הולנד

היא ממוסחרת? אכן. מתויירת? מאוד. אבל היא גם מתוקה עד מאוד. במקום להצטופף בספינה גדולה ועמוסת תיירים בתעלותיה של אמסטרדם, לא עדיף לשכור סירה קטנה ולהשיט אותה לבד בחיטהורן (Giethoorn)? העיירה הבונבוניירית הזאת, כ-120 קילומטר מצפון-מזרח לאמסטרדם, נחשבת לונציה של הולנד ונראית כמו מקום של פיות: בתים קטנים עם גגות קש, תעלות מים שמשייטים בהן בסירות בין "שערי" צמחייה ופרחים, מסעדות וחנויות מזכרות.

אנחנו טיילנו כאן ביוני. אני לא רוצה לחשוב על הצפיפות פה בשיא הקיץ. שאלתי את ההולנדי החביב שהשכיר לנו סירה איך זה לגור בבונבוניירה. "מתרגלים", ענה בהומור. "בחורף כשקר, רטוב ואפור, זה שונה".

העיר נוסדה בסביבות 1230 והאגדה מספרת שהמתיישבים הראשונים מצאו בה קרניים ענקיות של עז בר ומכאן מקור שמה. האגמים והאגמונים שעליהם היא בנויה נוצרו בחלקם הגדול תוך כדי כריית כבול מהביצות סביב, והתעלות ודרכי המים שעליהן היא יושבת נחפרו לשינוע הכבול. בתי העיירה בנויים ברובם על איונים קטנים והגישה אליהם אפשרית באמצעות גשרוני עץ ובסירות מנוע קטנות הנקראות Punter, שאפילו ילדים יכולים להשיט. פרט לריבים קטנוניים בין הילדים כמה זמן בדיוק כל אחד מהם ינהג בסירה, זה היה כמו טיול באגדת ילדים.

מידע מעשי

לינה בכפר נופש: רשת כפרי הנופש של Landal Greenparks מיוצגת בישראל על-ידי נויה הולידייז. הכפרים נמצאים בתוך שמורות ואזורי טבע; יש בהם מאות יחידות נופש, כל אחת עם כמה חדרי שינה, סלון, מטבח מאובזר, חדרי אמבט ועוד. השירות אינו כולל ארוחות או ניקיון במהלך השהייה. בפארקים עצמם יש מסעדות, סופרמרקט, בריכות ופעילות ענפה לילדים. פרטים ב-www.noyaholidays.com, או בטל' 03-7611200.

לינה ליד כלבי הים בפיטרבורן: מי שרוצה ללון ליד מקלט כלבי הים קרוב לאזור ההליכה בים ואדן בזמן שפל, ישנו מלון קטן בסמוך שיכול לעזור בתיאום הפעילויות. 22.5 אירו לזוג (ילדים עד גיל 12 בחדר ההורים – חינם. בחדר נפרד – 9.5 אירו). ויש גם בריכה. www.waddenweelde.nl.

תיאום הליכה בים ואדן: אנחנו ביקשנו מהגברת הנחמדה בדלפק הקבלה בכפר הנופש להתקשר עבורנו לחברה בפיטרבורן כדי לתאם את ההרפתקה.