ארץ טחנות הרוח, הסכרים והאגמים
האזור הדרום-מערבי של הולנד מזכיר את הולנד המיתולוגית, המצוירת. יש בו טחנות רוח וכפרים שלווים; אגמים, תעלות מים וסכרים; ים אפור עם חול לבן ומעליו שחפים. הנופשים האירופאים פוקדים אותו בהמוניהם, אך התייר הישראלי טרם גילה אותו. להלן 10 המלצות בילוי
מחוז זיילנד שונה מאוד באופיו הכפרי ממרכז הולנד העמוס, התוסס והאורבני. כשמגיעים לזיילנד הדבר ניכר מיד בכבישים: לפתע, אתה מוצא עצמך מתנתק מטורי המכוניות והמשאיות ומוקף בקריאות של שחפים ואווזים מנמיכי טוס, בעשבים הצומחים בדיונות חול, בספינות שמפליגות בים הצפוני לעבר רוטרדם, ובעגורנים הנצפים למרחוק בנמל רוטרדם – הנמל הגדול ביותר באירופה, שמומלץ מאוד לערוך בו ביקור ולשוט בסירה בין אוניות המשא הענקיות.
רוחו של הים שורה באזור באופן המוחשי ביותר: הרוח נושבת ומייללת בעוצמה חסרת גבולות, כי באמת אין מה שיגביל אותה. היא באה מהצפון ולכן היא קרה. מקצה עד קצה נראים עוד ועוד שדות שטוחים חרוצים בדוגמת שתי וערב על ידי תעלות מים, סוסים בלגיים עבי גפיים מלחכים עשב, טחנות רוח ישנות וחדשות, ופתאום צצים שני מקומיים עם מקלות הליכה, דוהרים ועוקפים אותך במישור (נו, טוב, בעלייה היית מראה להם).
כשמבקרים כאן קל להבין מנין שאבה משפחת ברויגל את הנושאים לציוריה: לא הרחק מכאן, בעיירה ברדה (Breda). נדרש זמן להתרגל לנופים הללו ולאווירה, אבל כשמתרגלים, נשבים בקסמו המיוחד של המקום. בגלל כל אלה חבל זיילנד, שהוא שרשרת של שלוש לשונות יבשה המוקפות בארבעה מפרצים (על כך, ראו תיבה על סכרים ואנשים), מתאים מאוד לחופשה משפחתית של טיולי כוכב; סוד שהוא כבר גלוי וידוע למקומיים – הולנדים, בלגים וגרמנים – הפוקדים אותו בהמוניהם בכל עונות השנה, ובעיקר באביב ובקיץ. המטייל הישראלי, שטרם גילה את יפי המקום, יכול לקפוץ על העגלה, כי מדובר בלא פחות מתגלית.
דלתא אקספו (Delta Expo Waterland Neeltje jans Piljer)
מדובר במוזיאון המציג תערוכות קבועות על תולדות המאבק של ההולנדים בים. ההצפה החמורה של אזור זיילנד (וכן של חופי בלגיה, דנמרק ואנגליה) בשנת 1953 – שגבתה את מותם של 1,835 הולנדים – הובילה לבניית הפרויקט ההולנדי העצום – הדלתא וורקן, במסגרתו קוצר קו החוף ההולנדי ונבנתה מערכת מיגון מרשימה נגד שיטפונות. מדובר במערכת סכרים מתוחכמת ומפוארת שהיא תופעה שווה צפייה.
פארק השעשועים הפיראטי ארסנל, הנמצא בעיר פליסינן (Vlissingen) שבאי וואלחרין (Walcheren) מדרום לאי שוואבן דוויבלנד, הוא האטרקציה הימית הגדולה ביותר בהולנד. יש בו גם אקווריום ימי מלהיב, ובמקום ניתנת סקירה מקיפה על שיט באוקיינוס, המספרת בין השאר את סיפורן של הטיטאניק ושל ספינת גרינפיס.
הגן הטרופי אוטרופיה (Utropia)
גן חיות של ציפורים טרופיות מרהיבות נמצא בעיר הגדולה בחבל זיילנד, מידלברח (Middelburg).
פארק מיני מונדי (Mini Mundi)
פארק שעשועים מקורה, המתאים לבילוי ביום גשום, שמה שמייחד אותו הוא דווקא מה שקורה בחוץ: בתים מוקטנים דוגמת מדורודם של ערים שונות בזיילנד, ובכלל זה סכרים, אגמים ומפרצים. זהו אתר אידיאלי לילדים שיכולים לזהות בקטן דברים שרק לפני שעה (ואולי פחות) ראו בגדול.
שחקי אותה קרויף – במוזיאון בכדורגל
פוטבול אקספיריאנס המקום הוא בעצם היכל התהילה של קבוצות הכדורגל הלאומיות של הולנד וגרמניה. הוא סוקר את התפתחות הכדורגל בשתי מדינות אלו ומציג תמונה קבוצתית של כ-220 שחקנים ששיחקו בנבחרות הלאומיות שלהן, את הקבוצות ששיחקו בהן וכמה שערים כבשו בעונה. זה הצד העיוני. בפוטבול אקספיריאנס כל אורח יכול לפרשן משחק ולהקליט את עצמו בסרט וידיאו. שני אנשים (וכמובן ילדים) יכולים להתחרות ביניהם מי מהיר יותר במסלול סללום שבו צריך להבקיע כמה שיותר שערים בזמן הקצר ביותר. אבל גולת הכותרת היא בעיטה מ-11 מ' לשער חוקי למהדרין מבחינת גובה ואורך. כל הבקעה מזכה את הכובש בשאגות קהל היוצא מגדרו, אך בכל החמצה תיתקל בקריאות בוז אימתניות. זה כמו להיות במשחק רק בלי השיר המוכר על השופט.
גשר זיילנד והעיר זיריקזה
העיר העתיקה זיריקזה – שבטבורה כיכר מרכזית האוונפארק (Havenpark), הנמצאת מול המעגן המקומי ובה כנסיה בת 600 שנה ואכסדרה שהיתה לפנים שוק מקורה – היא שווה ביקור והיא נמצאת באי שאואן דוויבלנד (Schouwen Duiveland) המחובר לאי שמדרום לה נורד בוולנד (Noord Beveland) באמצעות גשר זיילנד (Zeelandburg). הגשר הבנוי במים נכלל ברשימת שבעת פלאי העולם המודרני היחד עם כל פרויקט הסכרים בזיילנד. בימינו קשה להבין כיצד ההולנדים קיימו אורח חיים נורמלי בלי כל הגשרים והסכרים הללו.
העיר מידלברח (Middelburg)
עיר הבירה של מחוז זיילנד, מידלברח (Middelburg), שמשמעותו בהולנדית: עיר האמצע, מרוחקת כ-50 ק"מ מכפר הנופש פורט חרייבה והיא ראויה לביקור. היא מונה כ-50 אלף תושבים ויש בה רובע עתיק יפה, בתי קפה הומים ומבנים נאים ומקושטים המעידים על מעמדה הרם במאות ה-18-16, כששימשה תחנת מעבר ימית בדרך להודו. באותם ימים נחשבה מידלברח לעיר השניה בחשיבותה בהולנד. היא נהרסה כמעט כליל ב-1940, כשנכבשה בידי הגרמנים, אך שוקמה לאחר המלחמה וחלקים ממנה שוחזרו. העיר מוקפת חומה אבל לא רק מפני הים – בתור הזהב של הספנות ההולנדית היו גם לא מעט פיראטים, והתושבים המקומיים נקראו לדגל ולחומה.
כדאי למבקרים בה לפקוד את הכיכר המרכזית היפה מרקט (Markt) ובה בית העירייה המרשים (Stadhuis) שהוא חיקוי של בית העירייה בבריסל, בלגיה, ועליו מתנוסס מגדל פעמונים; ואת החנויות הרבות, בתי הקפה והמסעדות בכיכר. בחודשים יולי-אוגוסט מתקיים במקום בימי חמישי שוק ובשבת הראשונה בכל חודש (חוץ מינואר) יש גם שוק פשפשים.
אגם חרבקינגנמיר – שיט, צלילה, גלישה
ממש מעל כפר הנופש לנדל פורט חרייבה משתרע אגם חרבקינגנמיר (Grevekingenmeer) – אגם המים המלוחים הגדול בעולם. אם יש משהו שזיילנד אינו חסר בו הרי שזו רוח. באגם מפליגות מפרשיות רבות וגולשי רוח
בקיץ המים נעימים ואפשר לשחות ולצלול באגם. ספינות הושקעו בו בכוונה, כדי לספק עניין לצוללים.
שיט בנמל רוטרדם
רוטרדם היא העיר השניה בגודלה בהולנד, ובה נמצא הנמל הגדול ביותר באירופה ואחד הנמלים היותר עמוסים. בהגיעכם לרוטרדם תוכלו לנסוע בטוק-טוק – מעין ריקשה ממונעת האופיינית למזרח הרחוק – ולהגיע לנמל. שם תוכלו לסייר ברציפים ולשוט בסירת ספידו, המנווטת על ידי מדריך בין אוניות המשא הענקיות העוגנות, נכנסות ויוצאות מהנמל.
פנורמה מסדאך
כשמטיילים בדן האג (או דן האך, בפי ההולנדים), שווה מאוד לקפוץ גם לסכוונינגן (Scheveningen), עיירת חוף שהיא למעשה חלק מדן האג. יש בה טיילת, הרבה ים ובתי קפה, ויש את פנורמה מסדאך שאין בשום מקום אחר. זוהי הפנורמה המצוירת הגדולה בעולם, מעשה ידיו של הצייר הנדריק וילם מסדאך (Hendrik Willem Mesdag), והיא מתארת את סכוונינגן ואת דן האג כפי שנראו בשנות השמונים של המאה ה-19. הפנורמה, שגובהה 14 מטר, קוטרה 40 מטר והיקפה 120 מטר, מתעתעת חושים ויוצרת אשליה אופטית יוצאת דופן, כך שלצופה נדמה שהוא עומד על דיונת חול הצופה על דן האג. קשה להבחין היכן מסתיים הציור והיכן מתחילה גבעת החול (האמיתית) שמסדאך השתמש בה ביצירתו. התחושה היא כמו בתוך פנס קסם מעגלי ענק המתאר את הולנד של פעם – ים אפור, הרבה שמיים מוארים באור רך ואפרורי, סירות, דייגים בנעלי עץ הפורשים רשתם, נשות דייגים המצפות לבעליהן, שחפים וילדים משחקים.
טחנות רוח בקינדרדייק
אומרים שההולנדים בנו טחנות רוח, וטחנות הרוח בנו את הולנד. נדמה שאין משהו המסמל יותר מהן (ומהסכרים) את היעילות המפורסמת ואת החריצות ההולנדית המיתולוגית. בלי הטחנות לא היה מתקיים פרויקט ייבוש הים וכיבוש השטחים העצום. זה החל כטחנות לטחינת תירס וניסור עץ. בתור הזהב של הולנד, במאות ה-17 וה-18, כבר פעלו במדינה השטוחה הזו כ-1,150 טחנות, ששימושן העיקרי היה ויסות גובה פני הים ומניעת הצפות.
למרות השימוש הנרחב בהן ומספרן העצום, מדובר לרוב בטחנות פרימיטיביות למדי, שלבנייתן השתמשו במפרשים מבדי קנבס, והאנשים עצמם הזיזו את הכנפיים לכיוון הרוח המנשבת. עם השנים הטחנות החלו לשמש גם להעברת מסרים. צורת הצבת הכנפיים שימשה כסימן מוסכם לאירועים שונים, משמחים או קשים, ובמלחמת העולם השנייה סימנו בעזרתן לטייסי בנות הברית.
אחד מהמתחמים הציוריים של טחנות הרוח נמצא בקינדרדייק (Kinderdijk), שם עדיין ניצבות טחנות רבות שנבנו במחצית השנייה של המאה ה-18, ושתפקידן היה לשאוב את המים מהשטחים שנכבשו מהים (הנקראים פולדר, Polder) ולהעבירם אל הנהר הסמוך. שווה להגיע למקום ביום הלאומי של טחנות הרוח, שחל מדי שנה בשבת השנייה של מאי (11 במאי השנה).
